מלחמת חרבות ברזל ואירועי שבעה באוקטובר הותירו פגיעה נפשית רחבה באוכלוסייה – אך מערכת בריאות הנפש התקשתה לתת מענה בהיקפים הנדרשים. כך עולה מדוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה שבחן את הטיפול בבריאות הנפש בעקבות המלחמה.
הממצאים מקבלים משמעות מיוחדת גם עבור תושבי אשקלון והדרום, שחוו לאורך המלחמה מצבי חירום וירי רקטי. עם זאת, חשוב להדגיש כי הדוח אינו מפרסם נתונים נפרדים על תושבי אשקלון, אלא עוסק בתמונה הארצית ובקבוצות אוכלוסייה מסוימות שנבדקו.
38% דיווחו על תסמינים ברמה בינונית או חמורה
במסגרת הביקורת ערך משרד מבקר המדינה באפריל 2024 סקר בקרב 1,010 בני 18 ומעלה, שהוגדר כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
לפי הדוח, 38% ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט־טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה.
מבקר המדינה העריך כי במונחי האוכלוסייה הבוגרת בישראל מדובר בכ־3 מיליון בני אדם, כאשר כ־580 אלף מהם עלולים לסבול מתסמינים ברמה חמורה.
עם זאת, המבקר מדגיש כי מדובר בתסמינים שדווחו במסגרת שאלונים ולא באבחנה רפואית: השאלונים אינם תחליף לאבחון קליני, וחלק מתגובות המצוקה לאחר אירועים טראומטיים עשויות לחלוף עם הזמן.
90% לא פנו לקבלת טיפול
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא הפער בין היקף המצוקה לבין הפנייה לקבלת עזרה.
לפי הסקר, 90% מהמשתתפים לא פנו לקבלת טיפול נפשי. מבקר המדינה מציין כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה זמני ההמתנה: במרץ–אפריל 2024 משך ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים, הכולל אבחון פסיכיאטרי ותחילת טיפול מתאים, עמד על כ־6.5 חודשים.
עוד נמצא כי בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר קופות החולים ומרכזי החוסן נתנו טיפול נפשי לכ־0.6% מאוכלוסיית ישראל, פער גדול ביחס לשיעור האנשים שדיווחו בסקר על תסמיני מצוקה.
רק כ־4% מילדי שדרות המפונים קיבלו טיפול
הדוח מצביע גם על פערים בקרב אוכלוסיות שנחשפו באופן ישיר למלחמה.
מתוך כ־10,500 ילדי שדרות שפונו, כ־440 ילדים בלבד – כ־4% – קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן במהלך חצי השנה שלאחר 7 באוקטובר.
זאת, כאשר לפי הנתונים המובאים בדוח, כ־39% מההורים בשדרות דיווחו למשרד החינוך שילדיהם נמצאים ברמות חרדה ומתח גבוהות במיוחד הדורשות מענה טיפולי מיידי.
גם בקרב ניצולי המסיבות נמצאו פערים: פחות ממחציתם – כ־48%, שהם כ־1,770 איש – קיבלו טיפול, לפי הנתונים שסיכם המבקר.
המבקר: המערכת לא הייתה ערוכה
מבקר המדינה מצא כי משרד הבריאות לא נערך מראש באופן מספק למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסייה מפונה ומתפנה עצמאית.
לפי הדוח, תרחיש הייחוס הענפי של מערכת הבריאות לא עודכן במשך שנים, ובשבוע הראשון שלאחר 7 באוקטובר חלק ניכר מהטיפול במפונים נשען על מתנדבים ולא על המערך הרשמי.
עוד נמצא כי למשרד הבריאות לא היה מידע מלא על זהותם, הכשרתם והרקע המקצועי של המתנדבים, ולחלקם לא הייתה הכשרה מתאימה לטיפול בטראומה.
המבקר מצא גם בעיות בתיעוד הטיפול שניתן למפונים, באופן שעלול לפגוע ברצף הטיפולי כאשר אדם זקוק להמשך טיפול.
החשש: המצוקה תהפוך לכרונית
בדוח מודגש כי קיימת חשיבות גדולה לקבלת טיפול בזמן במקרים שבהם אכן נדרש טיפול מקצועי.
המבקר מזהיר כי כאשר אנשים הסובלים בפועל מפוסט־טראומה, דיכאון או חרדה אינם מקבלים טיפול בתקופה הרלוונטית לאחר האירוע הטראומטי, קיים חשש להתקבעות התסמינים ולמצב כרוני.
ומה ממליץ מבקר המדינה?
מבקר המדינה קורא למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול באופן יזום לאיתור אנשים שעדיין זקוקים לטיפול, תוך מתן קדימות לילדים ולאוכלוסיות שנחשפו באופן ישיר לאירועי שבעה באוקטובר ולאירועי המלחמה.
בנוסף המליץ המבקר להתאים את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש להיקף הצרכים שנוצר בעקבות המלחמה, לקבוע יעדים מדידים וזמני טיפול ראויים, לקיים בקרה על התקציבים ולבחון הקמת מינהלת שיקום נפשי שתשלב את משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך ואת הביטוח הלאומי.
עבור עיר כמו אשקלון, שחוותה לאורך שנות הלחימה מצבי חירום וירי, הנתונים הארציים מעלים מחדש את שאלת היקף המענה הנפשי הזמין לתושבים – ובעיקר לילדים ולמשפחות הזקוקים לסיוע. הדוח עצמו, כאמור, אינו מספק פילוח נפרד לאשקלון.
תמונה: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור