חוב ארנונה של כמעט 400 אלף שקל, הסכם שכירות חריג וטעות ברישומי העירייה הגיעו לפתחו של בית משפט השלום באשקלון, שהכריע כי מרכול מקומי יידרש לשלם רק מחצית מהחוב שנצבר.
במרכז הפרשה עומדת חברת ״סופר שבא״, המפעילה מרכול ברחוב שיבת ציון באשקלון, בנכס ששטחו לצורכי ארנונה כ־566 מ״ר.
החברה השכירה בשכירות משנה גלריה בשטח של כ־80 מ״ר לחברת ״ויפו״ לניהול פרויקטים וביצוע עבודות הנדסה. אלא שבמקום לשלם דמי שכירות רגילים, הוסכם כי השוכרת תישא בתשלומי הארנונה והמים של הנכס כולו.
השוכרת החזיקה בגלריה – אבל נרשמה כמחזיקה של כל הסופר
מנהל המרכול, אביאל דמרי, הגיע למשרדי עיריית אשקלון וביקש לרשום את חברת ויפו כמחזיקה בנכס לצורכי ארנונה.
העירייה אישרה את הבקשה, אף שהחברה שכרה רק חלק קטן מהמבנה.
אלא שבמשך כשנתיים וחצי לא שולמו תשלומי הארנונה, והחוב הלך ותפח עד שהגיע לסכום של 382,704 שקל.
בעקבות זאת תיקנה העירייה את הרישום, החזירה את החיוב על שם סופר שבא והגישה תביעה נגד החברות.
בית המשפט: ״טעות משותפת״ ולא מרמה
במהלך ההליך טענה סופר שבא כי פעלה בשקיפות מול העירייה וכי הסכם שכירות המשנה הוצג לעובדיה עוד לפני שינוי הרישום.
מנגד, העירייה העלתה חשדות בנוגע להתנהלות המרכול, אך השופט עידו כפכפי דחה את הרמיזות למרמה וקבע כי לא הוצגה להן תשתית ראייתית.
לדברי השופט, מנהל המרכול ונציג העירייה ״נקלעו לטעות משותפת״, כאשר סברו שניתן לרשום את שוכרת המשנה כמחזיקה של הנכס כולו.
השופט הבהיר כי על פי הדין, האחריות לתשלום הארנונה מוטלת על הגורם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. במקרה זה, המרכול המשיך להפעיל את מרבית שטח המבנה, בעוד חברת ויפו השתמשה בגלריה בלבד.
לפיכך, נקבע כי העירייה הייתה רשאית לתקן את הרישום.
ביקורת על העירייה: החוב תפח ללא התראה מספקת
לצד קביעתו כי המרכול היה אחראי לתשלום הארנונה, מתח השופט ביקורת על התנהלות עיריית אשקלון.
בפסק הדין צוין כי העירייה אישרה את החלפת המחזיקים אף שהסכם השכירות לא הצדיק זאת, ואפשרה לחוב להצטבר לסכום גבוה מבלי ליידע את המרכול בזמן.
עוד נקבע כי העירייה לא פירטה כראוי את פעולות הגבייה שביצעה במהלך התקופה.
עם זאת, השופט לא פטר את המרכול מאחריות. הוא ציין כי החברה לא דרשה ביטחונות מהשוכרת ולא בדקה לאורך התקופה אם תשלומי הארנונה אכן משולמים.
ההכרעה: 191 אלף שקל במקום 382 אלף
לאחר בחינת התנהלות הצדדים, קבע בית המשפט כי אין זה צודק להטיל את מלוא החוב על המרכול.
בהתאם לכך, סופר שבא חויבה לשלם 191,352 שקל – מחצית מחוב הארנונה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
בנוסף חויבה החברה במחצית מאגרת המשפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל.
השופט הבהיר כי אם חברת ויפו והנתבע הנוסף ישלמו יותר ממחצית החוב, יהיה על העירייה להפחית בהתאם את הסכום שייגבה מהמרכול, כדי למנוע גביית יתר.
פסק הדין ממחיש כיצד הסדר שכירות חריג, רישום שגוי בעירייה והיעדר מעקב אחר תשלומים עלולים להוביל לחוב של מאות אלפי שקלים – ולמחלוקת משפטית ממושכת על האחריות לתשלומו.
תמונה: AI